//
סודיות היא אחד המרכיבים החשובים בעולם העסקים של היום. קוקה קולה לא הייתה גדלה לממדים מפלצתיים ללא שמירה על 'המתכון הסודי'; אפל לא הייתה שובה את לבבותיהם של מיליונים בלי אותו ניחוח של מסתוריות; אפילו סוכן הנדל"ן שמכר לכם את הבית לא היה מצליח כל כך בתחומו, אם לא היה שומר כמה מהקלפים קרוב לחזה.
ועכשיו מגיעים אתם, עם הרעיון שלכם, ומעוניינים לייצר אפליקציה שתכה את השוק. גם עליכם לשמור על סודיותה בשלב הראשון, אולי אפילו לאורך כל שלבי הפיתוח. זה הזמן לחשוב על הסכם סודיות ולהבין מה הוא אומר.
קרא עודיריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
לאורך תהליך פיתוח האפליקציה, מהרגע שהגיתם את הרעיון ועד שהיא יוצאת סוף סוף לשוק, תעבדו בוודאי עם אנשי מקצוע רבים – מפתחי תוכנה, יועצים עסקיים, ועוד. כל אחד מהם ייחשף, בצורה כזו או אחרת, לאפליקציה שלכם ולרעיון שעומד מאחוריה. האם תרצו להבטיח שהם לא יגנבו את הרעיון? כמובן.
זה, בגדול, הרעיון שעומד מאחורי הצורך בהסכם סודיות. אתם תרצו להשאיר את האפליקציה שלכם במצב של 'סוד עסקי', כלומר לא תרצו שמתחרים פוטנציאליים ישמעו עליה – פשוט משום שאז הם יוכלו ליישם אותה בעצמם. הסכם הסודיות ימנע מאנשים מסוימים, שנחשפו אל הרעיון מכורח מציאות, להפיצו לאחרים.
רוב היזמים (כמו הרוב המכריע של הציבור הרחב) מכירים בחשיבות שבניסוח הסכם סודיות, אך באותה נשימה עושים טעויות רבות בהקשר זה. הטעות הראשונה והנפוצה ביותר היא חתימה על הסכם סודיות 'גנרי', שהורד מהאינטרנט. מדוע זו טעות? משום שהסכם סודיות טוב יהיה כזה שנוסח בהתאם למאפייני האפליקציה. כל הסכם אחר, גם כזה שהוכן בצורה מיטבית – אך עבור אפליקציה או פרויקט אחר – פשוט לא יתאים כאן.
הטעות השנייה היא בניסוח הסכם סודיות ותו לא. המנסחים, במקרה זה, בטוחים שחתימה על הסכם סודיות יספק מענה לכל דאגותיהם, אך שוכחים דבר חשוב: הסכם סודיות אינו מגן עליהם כמעט בדבר אם ה"רעיון" עצמו אינו מוגדר, שכן בהגדרה כללית נכנס כמעט כל דבר, ולכן ניתן לעקוף כמעט כל הסכם סודיות שלא מתייחס גם לאופן הביטוי הקונקרטי של הרעיון.
אם כן, מה ניתן לעשות? להתחיל באפיון קונקרטי ככל האפשר של הרעיון, באמצעות פורמט זכויות יוצרים בינלאומי. למעשה אפיון כזה הוא הדבר המרכזי המהווה את התשתית הראשונה של קניין רוחני לאפליקציה שלכם. הסכם הסודיות הוא רק נדבך נוסף לכך.
כל הדרכים מובילות למקום אחד: פורמט זכויות יוצרים בינלאומי כצעד הראשון להגנת הקניין הרוחני שלכם באפליקציה. אל זה יתלווה בשלב ראשון הסכם סודיות. בהמשך הדרך יירשם מדגם על האפליקציה ואולי אף פטנט. אולם בוודאי שלא ניתן לגשת לצד שלישי עם הסכם סודיות בלבד, אם אתם רוצים להימנע מחשיפה משפטית מיותרת.
את הדרך רצוי להתחיל אצל עורך דין לטכנולוגיות, אפליקציות וסטארט אפים, לשם הכנת פורמט זכויות יוצרים בינלאומי והסכם הסודיות המתאים לכם. באותה הזדמנות יוכל עורך הדין לנסח יחד אתכם גם הסכמים נוספים הדרושים לכם לתחילת הדרך ולהמשכה ולהסדיר סוגיות חשובות כמו אבני דרך, לוח הזמנים, מימון הסטארט אפ ועוד.