
ייסוד סטארט-אפ הינו הדרך להפוך רעיונות טכנולוגיים, אפליקציות, מוצרים או שירותים, לעסקים מוצלחים. ייסוד סטארט-אפ כרוך בבדיקת שוק ומתחרים, ניסוח תכנית עסקית, הגנת קניין רוחני, בחירת דרך ההתארגנות המשפטית (עצמאי, חברה, שותפות) בגיוס ממון להקמתו בפועל (הלוואות או השקעות). כאשר הסטארט-אפ מיוסד ע"י יותר מאדם אחד, קם גם הצורך בהסכם המייסדים.
קרא עוד
יריב קדם, עו"ד ונוטריון, בעל תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, בעל ותק של יותר מ- 20 שנה בייעוץ ובליווי משפטי של חברות היי-טק, סטארט-אפים ועסקים בינלאומיים, משמש כמנטור באקסלרטורים כגון של מיקרוסופט ושל AppleSeeds, כיועץ משפטי להאקטונים רבים, והבעלים של אפפלאב, סטודיו לבניית סטארט-אפים.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא את:-
Abloy, המ-לט ישראל-קנדה, דלתות פנדור, קפה-קפה, דייסון ישראל (בנז"כ) CIMS Israel, Rokar Bae Systems, ISM, La-Tweez, Getty Images, ד"ר נאדר בוטו, ומאות סטארטאפים ויזמים.
קרא עוד >>הסכם מייסדים נועד להסדיר מספר מערכות יחסים ובעיקר את מערכת היחסים בין המייסדים של הסטארט-אפ לבין עצמם, את היחסים בינם לבין התאגיד שהם מקימים ובכלל זה איך יקימו, ינהלו או יפרקו אותו ואת היחסים כלפי צדדים שלישיים כמו משקיעים. כל אחד מהנושאים כולל מספר רב של אפשרויות שניסיון החיים העסקי והמשפטי בכלל, והעדפת המייסדים בפרט, ילמד כיצד לגבש את נוסח ההסכם.
כך למשל, להסדרים כמו במב"י (Buy Me Buy You), הצטרפות בעלי מניות קיימים להצעת רכש חיצונית (Tag Along), זכות קדימה וכד', יש להתייחס כאבני בניין משפטיות, שהצדדים להסכם יחליטו אם יש להם עניין בהם, לשנותם, להשמיטם, או לשלבם בהסכם לאחר קבלת הסבר מתאים.