//

יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט, וממונה הגנת פרטיות (DPO). למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, בוגר ג'ון ברייס בהצטיינות, וקורס ממונה הגנת הפרטיות מטעם הטכניון בחסות הרשות להגנת הפרטיות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי בעולמות מאגרי מידע ופרטיות, קניין רוחני, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
PEAXS (Technology Solutions), BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
העברת מידע מישראל לחו״ל. אחסון בענן בחו״ל או העברה לחברה אחרת בקבוצה בחו״ל הם העברת מידע לחו״ל. גם שימוש בתוכנה של ספק זר עשוי לכלול העברה כזו, ולכן בוחנים היכן המידע מאוחסן, מעובד ונגיש בפועל. תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס״א-2001 מתירות העברה רק בתנאים שנקבעו בהן. באפריל 2026 פרסמה הרשות גילוי דעת סופי, שמפרט מה צריכה לכלול התחייבות חוזית של מקבל המידע כשההעברה נשענת עליה.
מידע שהגיע מאירופה. לישראל יש החלטת נאותות של האיחוד האירופי, ולכן העברת מידע מהאיחוד לישראל אינה מחייבת בדרך כלל סעיפים חוזיים סטנדרטיים (SCCs). מנגד, מאגר בישראל שיש בו מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופי כפוף לתקנות משנת 2023.
התקנות אינן חלות רק משום שאדם מהאזור הכלכלי האירופי העביר במישרין מידע על עצמו לישראל. אבל כשמאגר כולל מידע שהועבר מאירופה בדרך אחרת, ולא הופרד, התקנות חלות מאז 1.1.2025 על כל המידע שבו, גם על מידע שמקורו בישראל. הן קובעות, בין היתר, זכות מחיקה בתנאים מסוימים, חובת צמצום ודיוק של המידע וחובת יידוע מורחבת.
תחולה ישירה של ה-GDPR. חברה ישראלית שמציעה מוצרים או שירותים לאנשים באיחוד האירופי, או מנטרת את התנהגותם שם, עשויה להיות כפופה ל-GDPR ישירות. במצב כזה נדרש בסיס חוקי לכל עיבוד, ולעיתים גם מרשם פעילויות עיבוד, נציג באיחוד ותסקיר השפעה (DPIA).