//

יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט, וממונה הגנת פרטיות (DPO). למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, בוגר ג'ון ברייס בהצטיינות, וקורס ממונה הגנת הפרטיות מטעם הטכניון בחסות הרשות להגנת הפרטיות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי בעולמות מאגרי מידע ופרטיות, קניין רוחני, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
PEAXS (Technology Solutions), BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
הזנת מידע אישי לכלי AI היא עיבוד מידע לכל דבר. חלים עליה עקרון צמידות המטרה וחובות אבטחת המידע, ולעיתים גם כללי העברת מידע לחו״ל. עובד שמעלה רשימת לקוחות או מסמך רפואי לכלי ציבורי עלול לגרום לאירוע אבטחה ולהפרת חובת סודיות.
חברות שמפתחות מוצרי AI צריכות לבסס את השימוש בנתוני לקוחות לאימון מודלים, להבהיר בהסכמים מה קורה לקלט ולפלט, ולהיערך לדרישות שקיפות. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה באפריל 2025 טיוטת הנחיה בדבר תחולת החוק על מערכות בינה מלאכותית. מי שפועל באיחוד האירופי צריך לבחון גם את חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act).