//
סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 העוסק ב"גניבת עין" מאפשר להגן על חשש סביר מהטעיית לקוחות לגבי המקור האמיתי של מוצרים או שירותים. נוסח הסעיף קובע: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
בתי המשפט קבעו כי סעיף זה כולל שני תנאים מצטברים:
(1) התנאי הראשון הינו מוניטין שיש למוצרים או לשירותים של התובע. את המוניטין יש להוכיח באמצעות מספר השנים שהתובע נמצא בשוק והיקף פעילותו בכלל וכמות ומשך הפרסומים של המוצרים או השירותים בפרט.
(2) התנאי השני הינו חשש סביר להטעיית הציבור כי מוצרים או שירותים שמציע הנתבע לציבור הלקוחות הרלבנטי הם של התובע או קשורים אליו. אפשרות ההטעיה יכול שתהיה בדרכים שונות כגון באמצעות דמיון בשם או לוגו של מוצר, שירות או עסק, כמו גם באמצעות דמיון בחזות החיצונית של אריזת המוצר, החנות בה נמכרים מוצרים או מסופקים שירותים, יצירת מצג שווא של סניף או מפיץ בלעדי וכיוב'.
גניבת עין היא עוולה בנזיקין ולפיכך הנפגע רשאי לתבוע סעדים כספיים על הנזקים שנגרמו לו. יחד עם זה, סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות מאפשר לקבל פיצוי של עד 100 אלף ₪ ללא הוכחת נזק ("פיצוי סטטוטורי"):
"13. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת".
כמשרד העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני, משרדנו מספק ייעוץ משפטי וייצוג בתביעות עקב גניבת עין ופיצויים סטטוטוריים בגינם.