//
כך תתנהל נכון
עם נסיון משפטי ועסקי של 20 שנה בליווי סטארטאפים, אוכל לומר בבטחון כי כמעט כל יזם לסטארט-אפ יזדקק בשלב כזה או אחר לעזרתם של גורמים חיצוניים כדי לממן את הרעיון שהוא מעוניין לממש. בין אם מדובר בגיוס כספים ממשקיע, רשות החדשנות, הלוואה, הלוואה המירה למניות או כיוב, עליך להיות מוכן משפטית ועסקית. אם גם לך דרושים כספים כדי לממן את פיתוח הסטארט אפ שלך ואת הוצאתו לשוק, חשוב להקפיד על כמה עקרונות מרכזיים. הנה הם לפניך:
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
לא משנה לאיזה סוג של מקור כספי אתה מכוון כרגע, סביר להניח שבשלב כלשהו ייכנס משקיע לו תעניק חלק במיזם כנגד ההשקעה. דבר זה נעשה באמצעות הקצאת מניות בחברה בע"מ שתקים. אולם משקיע ידלל בוודאות גם את השליטה שלכם בחברה, אלא אם תקימו חברה עם מניות ניהול שתשאירו אצלכם ולמשקיע תקצו מניות שאינן כוללות יכולת ניהול. בכך ניתן לדלל את מניותיכם הכלכליות בחברה גם מתחת לחמישים אחוז, מבלי שתאבדו את השליטה בניהול החברה. ישנן הכנות נוספות אולם די בזו להבין שלא הולכים לגייס כספים לפני שנערכים מראש גם משפטית.
בהסכם בהשקעה, כמו גם בתוכנית של רשות החדשנות או בבקשת הלוואה, הצד השני מצפה לקבל מסמכים/נספחים המשקפים היבטים משפטיים ועסקיים קריטיים לקבלת החלטה. אחד מהם הוא תיק הקניין הרוחני של המיזם – תחום בו אנו מתמחים. היבט נוסף הוא תוכנית עסקית. אנו מכינים לך תוכניות עסקיות באמצעות כלכלן מומחה. מדובר בתוכנית עסקית מתוקפת הבוחנת עובדתית את המתחרים, המודלים העסקיים שלהם, האם הם עובדים להם, ובהתאם לכך מה המודל העסקי המומלץ לך לאור ממצאים אלו. בהתאם לכם כולל התוכנית העסקית גם תוכנית תקציבית, הערכת שווי, הערכת סכום השקעה, הערכת כמות מניות שנכון להקצות למשקיע ועוד. התוכנית העסקית נבחנת גם משפטית והיא הופכת לתוכנית התקציבית של המיזם לאחר קבלת הכספים .
לא כל משקיע, חביב ונכון לעזור ככל שיהיה, יוכל להתאים לסטארט אפ שלך. אם למשל יש לך אפליקציה שמגיעה מעולם הגיימינג אך המשקיע מגיע מעולם התעשייה, עדיף לפנות אולי לפנות למישהו אחר. הסיבה לכך היא שמשקיע שלא מבין בתחום, ינסה למזער סיכונים לכספו על ידי הכבדה משפטית וניהולית של המיזם. אולם ע"י שמירה על קופתו הוא עלול לתקוע את הסטארט אפ כולו שערכו עשרות מונים יותר. לכן עליך לפנות ככל האפשר למשקיע מהתחום שלך.
ובמילים אחרות, עליך לחשוב היטב מהו השלב שלך ולפי זה לחפש את המשקיע המתאים לך: מי שנמצא בשלב הרעיון הראשוני, צריך לרוב משקיע פרטי ולא חברת הון סיכון שמחפשת כבר סטארט-אפ מפותח לאחר גיוס ראשון אן שני. מצד שני, אין טעם לחפש משקיע פרטי שאינו יכול לגייס סכומים משמעותיים כאשר הסטארט אפ בשלב מתקדם. משקיע לא מתאים ידחה את ההצעה להשקעה והרגשת הכישלון עלולה ללוות אותך ולהוציא לך את הרוח מהמפרשים שלא באשמתך. ומה עושים כאשר מדובר בסטארט אפ שנמצא בשלב הראשון וכבר בשלב זה צריך מימון משמעותי שמשקיע פרטי לא יעמוד בו? מימון מדינה, לעיתים בשיתוף מדינות חו"ל (כן, יש דבר כזה) יכול לסייע!
השקעה בסטארט אפ אינה השקעה לטווח הקצר, שמטרתה לסתום מיידית 'חורים' בתקציב. יש לפנות למשקיעים רק כאשר יודעים לחזות כמה כסף עליך לגייס בטווח הקצר, הבינוני והארוך, כנגד כמה אחוזים במיזם שיוקצו למשקיע, ומה הוא החזר ההשקעה הצפוי (ROI) ותוך כמה זמן. הדרך להשיג את המידע ולגבש אותו היא תוכנית עסקית, והדרך להציג אותו למשקיע היא באמצעות דף מידע ראשוני בתחילה ( מה שמכונה "One Page") ובהמשך באמצעות מצגת.
בשוק הסטארט אפים והאפליקציות ידוע כי כל משקיע בודק בציציות את הפרויקטים שמוגשים אליו – ובצדק: אם הוא 'שם כסף' על פרויקט, עליו לדעת בוודאות שהוא עושה צעד כלכלי נכון.
אבל גם לך יש את כל הזכות לבדוק את המשקיע בעצמו. עליך לבדוק את מידת יציבותו הכלכלית, את הידע שלו, את שותפיו ואת הפרויקטים האחרים שבהם השקיע (גם כדי לוודא שאינו משקיע במתחרים שלכם). זהו בסיס חשוב ליצירת קשר עסקי נכון ביניכם.
גם המשקיעים, כמו כל המעורבים בפרויקט, צריכים להיות כפופים לתקנות ולהוראות שלמעשה קובעות את אופייה של החברה שלכם. בהתאם לכך מנסחים תקנון חברה שנועד להסדיר את כללי העבודה בחברה, איך נפרדים זה מזה ומה קורה במצבים כאלו ואחרים. אם ניגשים לנסח את תקנון החברה זמן רב מראש, חוסכים מו"מ עם המשקיע אשר יכול להשפיע על נוסח התקנון לטובתו. גם הקניין הרוחני של החברה קריטי בעיניי כל מי שהולך להשקיע, להעניק או להלוות כספים לחברה כיוון שזה מאפשר לחברה לשמור על היתרון התחרותי שלה, להגדיל את הכנסותיה ולהקטין את הסיכוי שבמתן הכספים לחברה.
לפני שפונים לגורם כלשהו יש להערך משפטית גם בהבט החוזי. אם נותנים לכם הסכם העבירו אותו לעורך דין שלכם (רצו שיהיה זה עורך דין בתחום), שיעבור על ההסכם, יתקן את הדרוש תיקון ויאשר אותו. רק לאחר מכן חתמו על החוזה בראש שקט.
אופטימלי לכך לקבל את כל הכלים תחת קורת גג אחת. משרד עו"ד יריב קדם מספק מטרייה כוללת של משפט מסחרי משולבת בכלים עסקיים והתמחות בקניין רוחני – שילוב אופטימלי לסטארטאפים – פנה אלינו לפגישת יעוץ משפטי ואסטרטגי להערכות נכונה לגיוס כספים לסטארטאפ שלך.