//

יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט, וממונה הגנת פרטיות (DPO). למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, בוגר ג'ון ברייס בהצטיינות, וקורס ממונה הגנת הפרטיות מטעם הטכניון בחסות הרשות להגנת הפרטיות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי בעולמות מאגרי מידע ופרטיות, קניין רוחני, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
PEAXS (Technology Solutions), BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
התקשרות עם ספק שמקבל גישה למידע אישי, כגון ספק ענן, מערכת CRM, לשכת שכר, מוקד שירות או חברת פיתוח, מחייבת לבדוק מה תפקידו בפועל, מה הסיכונים ואיזה הסדר חוזי נדרש. תחולת תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) נבחנת לפי זהות הגורם החיצוני וסיווג המאגר. התקנה עוסקת בהתקשרות עם גורם חיצוני שאינו יחיד לצורך שירות הכרוך בגישה למאגר, גם כשאינו מחזיק במובן החוק; היא אינה חלה על מאגר המנוהל בידי יחיד. כשהתקנה חלה, היא מחייבת לבחון את הסיכונים לפני ההתקשרות, לעגן בהסכם נושאים מוגדרים ולפקח על עמידת הספק בהם.
ההסכם צריך להתייחס, בין היתר, למידע ולמטרות שלשמן מותר לעבד אותו, למערכות שאליהן תינתן גישה ולאמצעי האבטחה. הוא צריך להסדיר גם את החזרת המידע ומחיקתו בסיום ההתקשרות, ואת הדיווח על אירועי אבטחה.
תיקון 13 חיזק גם את מעמדו של הצד המעבד: מחזיק רשאי לעבד מידע אישי רק בהרשאת בעל השליטה במאגר. לכן גם ספקי SaaS וטכנולוגיה צריכים הסכם שמגדיר בבירור מה הורשו לעשות. מול לקוחות באירופה נדרש בדרך כלל הסכם העומד גם בסעיף 28 ל-GDPR.