רישום קניין רוחני

רישום פטנטים, מדגמים, וסימני מסחר

הכוח לרשום פטנטים, מדגמים, וסימני מסחר -המכונים גם קניין רוחני תעשייתי- נתון לרשם של כל מדינה ומדינה בנפרד לפי חוקיה. מכוח אמנות בינלאומיות של קניין רוחני, יש מכנה משותף רחב לרוב המדינות בתחום זה. יחד עם זה, לכל אחת מהמדינות ישנה מערכת דינים פנימיים משלה שהיא רחבה יותר, וכן לא כל המדינות חתומות על כל אחת מהאמנות. לפיכך, זכות קניין רוחני תעשייתי שנבחנת עפ"י דיניה של מדינה אחת, יכול שתהא שונה בהיקפה ובחלק מתכונותיה מזכות קניין רוחני מקבילה במדינה אחרת, אף אם מדובר באותו לוגו, עיצוב תעשייתי או המצאה. כך למשל יכול שיהיו שינויי נוסח בתביעות פטנט במדינה אחת לעומת אחרת לגבי אותה אמצאה בדיוק, או תצוגת תשריטים שונה למדגם במדינה אחת לעומת מדינה אחרת, וכד'. בגין הבדלי הדינים, יתכן גם כי במדינה אחת ניתן יהיה לרשום זכות קניין רוחני מסוג מסויים, שלא ניתן לרשום כלל במדינה אחרת.

רישום "דגם" – Utility Model

הזכות ל- Utility Model ניתנת לרישום על שיפור חדשני לתפקוד של חפצים. זהו מעין "פטנט קטן", שניתן לרישום רק במיעוט מדינות העולם. בישראל, למשל, אין אפשרות לרשום זכות קניין רוחני מעין זו. יחד עם זה, מכוח הוראות סעיף 52 לפקודת הפטנטים והמדגמים המיישמת את הוראות אמנת פריז לעניין זה, על בסיס Utility Model המכונה בפקודה זו "דגם", ניתן לרשום מדגם בישראל, תוך שמירה על תאריך הבכורה בחו"ל של הדגם (אם הוגש עד 6 חודשים קודם לכן באחת מהמדינות החברות באמנת פריז), לטובת בקשת המדגם בישראל, באמצעותה ניתן יהיה להגן רק על ההיבטים העיצוביים של הדגם, אך לא על ההיבטים הפונקציונאליים. גם באמצעות חוק הפטנטים לא ניתן יהיה לשמור, בד"כ, על ההיבטים הפונקציונאלים של דגם, שכן דרישות החדשנות מפטנט גבוהות יותר.

רישום זכות יוצרים

האפשרות לרישום זכות יוצרים קיימת אף היא רק בחלק קטן מאוד ממדינות העולם, כגון בארה"ב, או בסין. הסיבה לכך הינה שרובן ככולן של מדינות העולם אימצו לדין הפנימי שלהן את הוראות אמנת ברן ו/או הסכם טריפס, המקנות לזכות יוצרים תוקף מלא ומיידי בכל אחת מהמדינות החתומות על אמנות אלו (לרבות ישראל), ללא כל צורך בהליך פורמאלי כלשהו. לפיכך, בישראל כמו גם במרבית מדינות העולם אין רשם זכויות יוצרים, אף שהייתה יכולה להיות לכך תועלת ראייתית מרובה לו היה רשם כזה, באופן שהיה מוזיל ומפשט את הסכסוכים ובכך מביא להרתעה טובה יותר כנגד זיוף, חיקוי, העתקה והפרה של זכויות קניין רוחני. על חיסרון זה ניתן להתגבר, למשל, ע"י הגשת בקשת זכות יוצרים לרשם זכויות היוצרים בארה"ב או ע"י חתימה על תצהיר בפני נוטריון ישראלי, אליו מצורפת היצירה.

חרף ההבדלים בין דיני המדינות השונות לרישום זכויות הקניין הרוחני, הרישום שומר לטובת בעל הזכויות על האמצאה, הפיתוח, או היצירה, מקנה לו מונופול כלפי מתחריו, מוכיח את זכויותיו, ומאפשר לו יתרונות במקנים כדאיות לרישום קניין רוחני.

פטנט נרשם לגבי ההיבטים הפונקציונאליים החדשניים של מוצר או תהליך. בכלל זה ניתן לרשום פטנטים על אפליקציות ותוכנות בעלות זיקה טכנולוגית הכוללת מאפיין פיסי.