//
גיוס עובדים מחו"ל לתעשיית ההייטק הפך להיות יותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות, בעיקר בשל המחסור באנשי מקצוע מומחים בתחומם כגון מתכנתים ומהנדסים, וכן בשל רמות השכר הגבוהות במדינת ישראל שגורמות לחברות ההייטק לחפש עובדים מעבר לים שהעסקתם תעלה להן פחות כסף. בשנים האחרונות כבר החלו לדבר על הקלות בכל הקשור לגיוס עובדים מחו"ל וכן בכניסתם של עובדים זרים להייטק הישראלי. השינויים מכוונים בעיקר למומחים ואנשי מקצוע עם ניסיון רב שנים בתחום ההייטק – מה שיכול לסייע מאוד לתעשייה זו בארץ.
אם אתם שוקלים לגייס עובדים זרים מחו"ל לחברת הייטק או סטארט אפ, יש כמה דברים שצריך לדעת. הכתבה הבאה תבהיר מה דברים חשובים.
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
מדוע לגייס דווקא עובדים מחו"ל?
התשובה לכך כוללת מספר סיבות מרכזיות.
בראש ובראשונה, בחו"ל ניתן למצוא מומחים ועובדים מקצועיים עם ניסיון נקודתי בתחום מסוים. כך, הם יכולים לסייע בפרויקטים ממוקדים או בפיתוח חדש.
מכיוון שהביקוש עולה ומחסור בכוח אדם רלוונטי, ניתן לראות עליה בביקוש לאנשי QA, מהנדסי QA, מתכנתים, מהנדסי תוכנה אנשי סייבר ואבטחת מידע וכן מומחים העוסקים בתחום האלקטרוניקה – מהנדס אלקטרוניקה, הנדסאי אלקטרוניקה ומפתחי תוכנה.
לעיתים בשל המומחיות והנישה הספציפית של כל תחום, מצריכה מחברות הייטק או סטארט-אפים לגייס מומחים מחו"ל על מנת לפתח מוצר או שירות שהחברה צריכה.
היעדר אנשי המקצוע הנכונים, או המחסור בהם בישראל, הינם הסיבות לגיוס עובדים מחו"ל לתעשיית ההייטק הישראלית.
העובדים מחו"ל יקבלו אשרת שהיה מיוחדת בהתאם לחוזה שנחתם עימם – בין אם הוא לתקופה קצרה או ארוכה וכל אלה בהתאם לדרישות החברה ובאישור משרד הפנים.
סיבה נוספת וחשובה לגיוסם של עובדים מחו"ל להייטק נעה סביב נושא השכר והעלויות.
כיום, ניתן לאתר עובדים ממקומות מסוימים בעולם (כמו מזרח אירופה) שעובדים בשכר נמוך יותר מהמקובל בארץ. לכן לעתים חברות ההייטק ישמחו לעסקת החבילה הזו – כך הן מגייסות עובד מומחה בתחומו וגם יכולות להעסיק עובד זר בעלויות נמוכות יותר בהשוואה לעובד ישראלי, אך עדיין שכר גבוה בהשוואה לשכר בארץ המוצא של העובד.
לבסוף, בארץ יש מחסור במתכנתים עם ניסיון מקצועי ספציפי, ולכן ניתן למצוא את אותם העובדים מעבר לים לטובת פיתוח אתרים או כל מטרה אחרת.
אם אתם מנהלים בחברת הייטק ומעוניינים להעסיק עובדים כגון מתכנתים ומהנדסי תוכנה מחו"ל, יש לדאוג לאישור עבודה עבורם, אחרת מדובר על שהייה שאינה חוקית עם השלכות פליליות.
בעבר התהליך היה מסורבל מאוד, בעוד היום יש קצת הקלות בתחום, אך עדיין מדובר על תהליך ביורוקרטי לא פשוט שיכול לקחת זמן ממושך. במרבית המקרים, אשרות עבודה בישראל לעובדים מחו"ל ניתנות במקרים ספציפיים – למשל, אם מדובר על פרויקט ספציפי הדורש סיוע של מומחה, ניתן לקבל אשרת עבודה תוך הוכחת הנחיצות של אותו המומחה.
כמו כן, ניתן לזמן עובדים לפרקים קצרים (עד 45 ימים) או אשרות מיוחדות של שנה עד חמש שנים.
אופציה נוספת להעסקת עובד זר מחו"ל שאינה כוללת גיוס והגעה פיזית של עובדים היא העסקה בשלט רחוק.
זוהי ללא ספק האופציה הקלה ביותר והנוחה ביותר מבחינה משפטית. במקרה כזה, עושים "אאוטסורסינג" לעבודה, ומוצאים עובדים מעבר לים שעובדים ממדינת המוצא שלהם. למשל, חברות רבות מעסיקות עובדים בהודו ובמזרח אירופה. העובדים עובדים מביתם היכן שלא יהיה, ועובדים מרחוק תוך תקשורת קבועה עם הקולגות בישראל.
כמובן, יש לזה חסרונות, מעצם העובדה שהעובד יושב רחוק, אך פעמים רבות מדובר על שיתוף פעולה פורה בין העובד למעביד ומייצר הצלחות לחברות ההייטק ולסטארט אפים – בעיקר בתחילת דרכם.