תעשייה 4.0 | עו"ד יריב קדם - היי-טק, סטארט-אפ וקניין רוחני //

5 כלים משפטיים למינוף 'תעשייה 4.0' להון

מהפכת 'תעשייה 4.0' משמעה מהפכת המידע הדיגיטלי במפעל. מה הם חמשת הכלים המשפטיים שיהפכו את התעשיה 4.0 להון של החברה?

  • הפטנט בעידן התעשייה 4.0.
  • זכויות יוצרים במהפכה התעשייתית.
  • המידע הדיגיטלי כנכס של המפעל.
  • רגולציית הפרטיות ו- GDPR בעולם התעשייה החדש.
  • אסטרטגיה חוזית לשדרוג המפעל.

אז…. מאיפה מתחילים? קראו למטה


    לתאום פגישת ייעוץ שלח/י פרטיך





    יריב קדם, עו

    יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.

    בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-

    BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).

    קרא עוד >>


    • מעל 25 שנות ליווי חברות הייטק וסטארטאפים
    • נסיון וידע משולב- משפטי, עסקי, טכנולוגי
    • ייעוץ לחברות פיתוח, שירותי ענן, והייטק
    • הקמת סטארטאפים מוגנים משלב הרעיון

    מהפכת 'תעשייה 4.0' (Industry 4.0)

    מהפכת 'תעשייה 4.0' משמעה מהפכת המידע הדיגיטלי במפעל. מה הם חמשת הכלים המשפטיים שיהפכו את התעשיה 4.0 להון של החברה? אמנם בעידן שבו כל אחד מאיתנו מחובר לאינטרנט באמצעות המכשיר הסלולארי האישי, זה נשמע קצת תמוה כיצד מפעלים תעשייתיים נותרו מאחור בעניין זה.

    1

    – איך זה שהמפעלים נותרו מאחור?

    רישות 'אינטרנטי' של מפעל תעשייתי הוא תהליך הדורש כי כל רכיב ומכונה יישאו חיישנים מתאימים ועמידים למדידת הפרמטרים הרלבנטיים להם, שידור המידע שנאסף בזמן אמיתי ככל האפשר למערך בקרה ממוחשב ומאובטח שידע לרכז, לסנתז ולנתח אותו, ואז להציגו למקבלי ההחלטות בגרפים, טבלאות והתראות זמן אמת בחתכים של זמן, מקום, תהליכים, חריגות, תקלות צפויות, וכד', ואף לפעול באופן אוטומטי במקרים המתאימים. תהליך זה, של הפיכת מפעל ל'מפעל חכם' יכול היה להתקדם רק לאחר התפתחות טכנולוגית מספקת, שבאה רק בשנים האחרונות.

    1

    – למה קוראים לזה 'תעשייה 4.0'?

    זאת מכיוון שאנו עומדים בראשית מהפכה תעשייתית רביעית לאחר שלוש מהפכות תעשייתיות קודמות: 1784- מעבר מייצור ידני למכאני, 1870 – מעבר לייצור חשמלי, 1969 – אוטומציה ממחושבת.

    המהפכה הרביעית מביאה עימה רישות העסק/מפעל, באמצעים שונים, החל מאפליקציה של העסק בידו של איש המכירות, וכלה בחיישני האינטרנט של הדברים התעשייתי (IIoT – Industrial IoT) המודדים ומשדרים בזמן אמיתי ובעמידות גבוהה נתוני רעידות, טמפרטורה, לחצים, רעשים, ועוד במכונות ופסי ייצור, כמו גם בינה מלאכותית לטיפול במידע הרב הזורם מכל מכלול (AI), הסדרת והנגשת המידע לקבלת החלטות תעשייתיות ועסקיות (BI), אסטרטגיות אחסון המידע בענן, אסטרטגיות אבטחת המידע הזורם מכל מכונה, רכיב, מוצר, סוכן מכירות ואיש תחזוקה בכל שלב בתהליך, החל משלב הפרסום, הלידים של השיווק, עבור דרך ייצור המוצר, בקרת מלאי ואספקתו ללקוח, וכלה בבקרת שירות למוצר.

    1

    – המהפכה התעשייתית תקרה רק במפעלים?

    לא רק מפעלים תעשייתיים אלא גם 'מפעלים עסקיים' ואף חברות שמספקות שירותים החל מתיירות, משרדי רו"ח, וכלה בקניונים, וכו', לא תמיד מדביקים את קצב הקדמה והחדשנות לעבור לדיגיטציה מלאה של "שרשרת האספקה". החידושים הטכנולוגיים בסגנון תעשייה 4.0, נוגעים למעשה לדיגיטציית  שרשרת האספקה של כל עסק, לא רק של מפעלים.

    1

    אתגרי המשפט והקניין הרוחני בעידן תעשייה 4.0

    האינטרס של המפעל החכם, כמו כל עסק, היא למקסם את רווחיו ושוויו. כל מהפכה יוצרת הזדמנות חדשה לעסקים, ובעיקר באמצעות פיתוחים, יישומים ותהליכים חדשניים ויצירתיים. כאן יש מרחב גדול לכל 'שחקן' מן השורה להפוך לשחקן מפתח בשוק העולמי משום שהצלחה מקומית של פיתוח טכנולוגי בשוק של ביקושים לפיתוח זה, ניתנת לשכפול מהיר על בסיס גלובאלי אם הקניין הרוחני שיפותח ינוכס למפעל, וזה ימנף אותו עסקית.

    1

    – אסטרטגית מינוף עסקי של הפיתוח הטכנולוגי

    לשם כך, על כל מפעל לראות בכל פיתוח של רכיב, חיישן, תוכנה, ממשק או תהליך, במהלך הפיכתו ל'מפעל חכם' את חובתו האסטרטגית לבסס את בעלותו בו, ככל האפשר, באמצעות פטנט, זכות יוצרים, חוזים ועוד, כקרש קפיצה שיאפשר לו להפוך אותם אף לסטנדרטים בלעדיים שלו בתעשייה, שהשימוש בהם ע"י אחרים יאפשר לו לקבל דמי שימוש או תמלוגים.

    1

    – זיהוי הכלים המשפטיים למינוף העסקי

    על מנת שניתן יהיה למנף את הפן העסקי שיש בכל פיתוח, על המשפטן לזהות מה הם רבדי הזכויות המשפטיות שיכולות להיווצר בתהליך המפעל החכם, ולדאוג כי יהוו נכס של המפעל להבדיל משל צדדים אחרים שמעורבים בתהליך, ולהבדיל גם מהזנחת הנושא ובכך לאפשר לנכסים מניבים פוטנציאליים להיעלם.

    כך למשל, אם לצורך הפיכתו של מפעל לחכם, קיים קושי להשתמש בחיישנים קיימים למכונה מסויימת עקב 'תנאי העבודה' של המכונה, כגון טמפרטורה גבוהה ביותר, זרימת נוזלים שיוצרים קורוזיה, רעידות שיוצרות אי דיוק וכו', אזי פיתוח של חיישן מתאים המתגבר על הקושי יכול להוות פטנט. אולם על החברה להיות אקטיבית בזיהוי הפוטנציאל, להגיע להסכמות המתאימות עם המפתחים כי אם יומצא כאן פטנט פוטנציאלי הזכויות בו יהיו של החברה, ובזמן אמת לבצע חיפוש פטנטים ולהגיש בקשת פטנט על שמה לפני שהאמצאה נחשפת.

    1

    שילוב כוחות משפטי רב מימדי

    אם כך, מה הם הרבדים המשפטיים שיש לזהות בעידן 'תעשיה 4.0'? השילוב של מידע, ממשקים, חיישנים, רכיבים ומכונות למכלול מפעלי אחד, גורם לכך שההגנה המשפטית, מטבע הדברים, אינה חד מימדית, אלא משלבת לפחות חמש שכבות הגנה מצטברות: פטנטים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, חוקי הגנת הפרטיות וחוזים.

    1

    1

    • הגנת זכויות יוצרים בעולם הטכנולוגיה היא בעיקר על קוד התוכנה, וכן על ממשקים (UI/UX) של תוכנות ואפליקציות שישרתו את המפעל החכם החל מאפליקציית המפעל לשיווק, מכירה ושירות לקוחות, וכלה בתוכנות שיפותחו למפעל עפ"י דרישה.

    1

    • המידע שנמדד, מוזרם, מצטבר ונאסף על כל מכונה, הוא מכרה זהב של המפעל. בעיבודו ניתן לקבל תובנות רבות, ואף זה מהווה מידע קריטי למפעל. לפיכך על המפעל לוודא שסודות אלו נשמרים כסודות מסחריים, הן באמצעים חוזיים והן באבטחת מידע מתאימה.

    1

    • 1חוקי הגנת הפרטיות מחילים רגולציית חובה של הגנת הפרטיות על המפעל בכל מאגר דיגיטלי בו צוברת החברה מידע על אנשים פרטיים, פנימה למפעל (עובדים), והחוצה לו (ספקים, לקוחות). הרגולציה חלה גם על אופן איסוף דיגיטלי כמו באמצעות אתר אינטרנט או אפליקציה. הרגולציות הבולטות הן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) בתוקף ממאי 2018, והמקבילות להן, אך מחמירות הרבה יותר, בקהילה האירופאית- GDPR, אף הן ממאי 2018 וחלות גם על חברות ישראליות (ולא רק) כלפי אנשים פרטיים בקהילה האירופאית.

    11

    • חוזים באמצעותם מתקשר המפעל צריכים לכסות את המפעל בכל הנקודות שצוינו לעיל, ובמיוחד בהסכמי פיתוח והטמעה, בנוסף לכל ההסכמות המסחריות וההיבטים המשפטיים המקובלים הנוגעים לחוזה מסחרי.

    1

    שמרו על האינטרסים שלכם וחסכו זמן וממון

    כבעלי החברה, הרכיבים שיפותחו או יותקנו עבורכם, והתהליכים שתטמיעו אצלכם במפעל, אתם בראש ובראשונה צריכים לשמור על האינטרס שלכם. לכן, עליכם לוודא שהעובדים, הספקים, והלקוחות שלכם, יחתמו על החוזים, התקנונים, תנאי השימוש ומסמכי המדיניות  הרלבנטיים שמאפשרים לכם את מירב הקניין, מירב אבטחת המידע וסודיותו, ועמידה בתנאי הרגולציות השונות, בנוסף לכל ההיבטים העסקיים והמסחריים. מפעל שיעבוד באופן שיטתי בדרך זו יחסוך לעצמו זמן וממון רב ב'כיבוי שריפות' של בעיות שנפתרו מראש, ואף יוכל למנף את עצמו עסקית באמצעות הנכסים המשפטיים עליהם הוא שומר או מפתח.

    1

    חישבו אסטרטגית

    כשבוחנים את התפתחות הטכנולוגיה וחדירתה לכל חברה ועסק, ניתן להבין שכיום כל חברה היא מפעל! תפישה זו מאפשרת לבחון את כל התהליך העסקי (במובנו הרחב) באופן אסטרטגי, החל משלב הפרסום והשיווק ללקוח, עבור דרך ספקים, לקוחות, עובדים, ותהליכים פנימיים, וכלה בשלב השירות לאחר מכירת המוצר (After Market), גם בהיבטים הטכנולוגיים שלו, השלובים באופן בלתי נפרד, הולך וגובר, בעולם המשפטי.

    1

    העצמה עסקית מעבר למהפכת 'תעשייה 4.0'

    במשרדנו פיתחנו מודל אסטרטגי, הסטארטאפ הארגוני, לייעוץ וליווי משפטי עסקי ואסטרטגי לשילוב העסק בעולם הטגנולוגי העתידני, באופן שיאפשר לו לא רק לחסוך עלויות וזמן, אלא למנף את עצמו עסקית וטכנולוגית אף מעבר למהפכת תעשייה 4.0, ע"י הטמעה, מיזוג, רכישה ושיתופי פעולה עם חברות וסטארטאפים טכנולוגיים פורצי דרך.


    מן התקשורת

    ראיון של עו"ד קדם ב"שש כלכלי" על אפליקציית פפר של בנק לאומי

    מפת הדרכים להקמת סטארט-אפ משלב הרעיון

    ראיון ברדיו תל אביב עם ענבר שנהב – פורמט זכויות יוצרים לאפליקציה

    שימוש לא חוקי בתמונה ברשתות חברתיות – 'פרקליטים עד הבית', רשת.

    איך רובוטים שואבים את הפרטיות שלכם? 'שבע אקטואלי', כאן.

    איך מקימים סטארט-אפ לאפליקציה? ראיון ברדיו תל אביב

    צור קשר