//
מעוניין בהקמת חברת סטארט אפ? הגעת למקום הנכון. יש לנו את כל הנסיון והידע המקצועי להקמת חברות סטארטאפ וליווי מלא של כל תהליך הקמת סטארט אפ משלב הרעיון!
להבדיל מחברה בע"מ שיש לה מטרות עסקיות, מסחריות ואחרות, חברה שמוקמת לסטארט אפ צפויה לגייס משקיעים בשלב כזה או אחר של חיי המיזם.
לשם כך יש להקים את חברת הסטארט אפ :
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
כבר עם הקמת חברת סטארט אפ תקנון החברה צריך לתת מענה למספר רב של עניינים שאינם מוגדרים בחוק. לדוגמא
לפיכך יש להתארגן מראש עם תקנון חברה שמותאם לצרכי החברה, בעלי המניות, דירקטורים ונושאי משרה אחרים, כדי לאפשר התנהלות יעילה, נוחה וחכמה של החברה כלפי כל הצדדים המעורבים.
צעד מקדים נוסף לגיוס כספי השקעה, הוא תכנון מבנה מניות החברה. נתחיל מכך שקיים ניגוד אינטרסים מובנה בין המשקיע לבין המייסדים מחד, ומשקיעים עתידיים מאידך. היות והמשקיע מעוניין למזער את סיכוני המיזם, הוא עלול לשים רגל להחלטות המייסדים שמעוניינים לדחוף את המיזם קדימה למרות הסיכונים. המשקיע מעוניין גם לשמור על נתח המניות שקיבל, ולכן יש לו אינטרס לטרפד כניסה של משקיעים נוספים, ובכך להכשיל גיוסים חדשים. מקרים אלו קרו, ויש לנו נסיון בזה.
לכן, הדבר הרצוי מבחינת המייסדים, כי למשקיעים פיננסיים (להבדיל מאסטרטגיים), לא תהיה אפשרות לסנדל אותם, ואת זה פותרים באמצעות מבנה מניות מיוחד של החברה, שמספק מענה טוב גם למשקיעים, ונותן מענה גם להיבטים נוספים של המיזם.
כאשר חברת הסטארט אפ קמה ע"י מספר יזמים, חובה להסדיר את מערכת היחסים בינם לבין עצמם, תפקידיהם, תחומי אחריותם, חלוקת זכויות עפ"י מה שכל אחד מביא למיזם, לפתור סוגיות עתידיות כגון במקרה שאחד המייסדים פורש, לא מתפקד, או הולך לעולמו חס וחלילה, מתי תקום החברה של הסטארט-אפ, מה יהיו מטרותיה, מה יהיה מבנה המניות שלה, העברת זכויות קניין רוחני ממייסד כזה או אחר לחברה, פתרון סוגיות מימון, מדיניות גיוס השקעות ועוד.
נושאים אלו צריכים להתכתב ולהיות מותאמים היטב לשני הנושאים הראשונים לעיל – תקנון החברה ומבנה מניותיה. סוגיות אלו מוגדרות בהסכם המייסדים לראת הקמתה של החברה.
יריב קדם – משרד עורכי דין ונוטריון המתמחה במתן שירותים משפטיים לחברות סטארט אפ משלב הרעיון לאורך כל שלבי ההקמה והניהול בפועל.
כמשרד עו"ד סטארטאפים והייטק עם יותר מעשרים שנות נסיון, נוכל לחשוף בפניך בפגישה אחת את הדרך האפקטיבית ביותר להקמת חברת סטארטאפ. לפגישת ייעוץ עם עו"ד יריב קדם, צרו איתנו קשר עוד היום.