//
כשנרקם במוחו של יזם רעיון חדשני לסטארטאפ כמו פיתוח אפליקציה מבריקה או מוצר חדשני, השאלה הראשונה היא כמה עולה בניית סטארטאפ? כמה דורשים על פיתוח אפלקציה, מה הן עלויות השקת מוצר, ובכלל מאיפה מתחילים? כאן נשאלות השאלות החשובות ביותר: למי פונים? מה הצעד הראשון ? איך בכלל מקימים סטארטאפ?
כאן נשפוך אור על השאלה כיצד תוכלו לנווט את עצמכם בביטחון במסלול להקמת אפליקציה מצליחה. להלן השלבים המרכזיים בפיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ, פרי נסיון של עו"ד יריב קדם, העולה על 25 שנה בליווי ובניית סטארטאפים.
חתימה על הסכמי סודיות היא צעד ראשון חיוני בבניית הסטארטאפ. טרם חשיפת הרעיון בפני מתכנתים או משקיעים, ודאו שקיים הסכם מחייב. הגנה משפטית זו מבטיחה שמירה בסיסית על הקניין הרוחני שלכם בשלבים הראשונים של פיתוח אפליקציה.
רעיון מקורי הוא הבסיס לכל בניית סטארטאפ מצליח, והגנה עליו היא קריטית עוד בטרם התחלתם בפיתוח ממשי. הסכמי סודיות (NDA) מספקים שכבת הגנה משפטית ראשונית ומונעים מגורמים שאינם מורשים להשתמש ברעיון או להפיצו. הסכמים אלה חייבים להיות מנוסחים היטב ולכלול סעיפים ברורים לגבי המידע המוגן, תקופת הסודיות, והסנקציות במקרה של הפרה.
מעבר להסכמי סודיות, שקלו תיעוד מפורט של הרעיון ותאריכי פיתוחו. תיעוד זה יכול לשמש כראיה במקרה של מחלוקת עתידית. בנוסף, הימנעו מחשיפת פרטים מהותיים בפורומים ציבוריים או ברשתות חברתיות טרם הבטחת ההגנה המשפטית המתאימה. זכרו כי הסכמי סודיות אינם תחליף להגנות קניין רוחני פורמליות יותר, אך הם מהווים שכבת הגנה חיונית בשלבים המוקדמים של פיתוח אפליקציה.
לפני שמתחילים בבניית הסטארטאפ חשוב לוודא שיש התכנות כלכלית למיזם. פנו אלינו לקבל ייעוץ משפטי ואסטרטגי כיצד לעשות זאת.
בדיקת היתכנות מקיפה היא השקעה חיונית שעשויה לחסוך זמן, כסף ומשאבים יקרים בעתיד. תהליך זה כולל ניתוח שוק מעמיק, בחינת מתחרים, הערכת עלויות פיתוח אפליקציה ותחזוקה, ובניית מודל עסקי בר-קיימא. חשוב לבחון לא רק את ההיבטים הטכנולוגיים והכלכליים, אלא גם את ההיבטים המשפטיים – האם קיימות מגבלות רגולטוריות? האם יש סוגיות קניין רוחני שעלולות להגביל את פיתוח האפליקציה?
עורך דין המתמחה בבניית סטארטאפ יכול לסייע בביצוע בדיקת נאותות משפטית (legal due diligence), שתזהה מכשולים אפשריים ותציע פתרונות מבעוד מועד. הוא יכול גם לסייע בהערכת שווי הרעיון ובבחינת אפשרויות מימון ראשוניות. זכרו כי בדיקת היתכנות מקצועית עשויה לחשוף הזדמנויות נוספות או כיווני פיתוח אלטרנטיביים שלא נלקחו בחשבון במקור.
פתחו אסטרטגיה מקיפה להגנה על נכסים בלתי מוחשיים. עורך דין הבקיא בהקמת סטארטאפ יסייע ברישום פטנטים על טכנולוגיות חדשניות ו/או זכויות יוצרים על אפליקציות, תוכנות ואתרים משוכללים. הוא גם יעזור בהגנה על סודות מסחריים ובבחירת אמצעי ההגנה המתאימים להגנה על המותג.
קניין רוחני הוא לעתים קרובות הנכס היקר ביותר של סטארטאפ טכנולוגי. אסטרטגיה מקיפה בתחום זה צריכה להתייחס למגוון כלי הגנה ולשלב ביניהם בצורה אופטימלית. פטנטים מספקים הגנה חזקה לחידושים טכנולוגיים, אך התהליך עשוי להיות ארוך ויקר. סימני מסחר מגנים על שם האפליקציה, הלוגו, וסימנים מזהים אחרים, ומונעים מתחרים מליצור בלבול בקרב הצרכנים. זכויות יוצרים מגנות אוטומטית על קוד התוכנה, ממשק המשתמש, תוכן מקורי ועיצוב האפליקציה.
עורך דין מנוסה בפיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ יסייע בקביעת איזה סוג של הגנה מתאים לכל אלמנט במיזם, יתעדף את ההגנות לפי חשיבותן האסטרטגית, ויתכנן את העיתוי הנכון לרישום כל הגנה. בנוסף, הוא יעזור בניסוח הסכמים פנימיים שיבטיחו כי כל קניין רוחני שנוצר על ידי עובדים או קבלנים יישאר בבעלות החברה. לבסוף, אסטרטגיה נכונה תכלול גם תכנון לאכיפת זכויות הקניין הרוחני ותגובה מהירה להפרות.
לפני התקדמות עם חברת פיתוח בפיתוח האפליקציה, קבלו ייעוץ משפטי. עורך דין יבחן את תנאי ההתקשרות ויבטיח את זכויותיכם בהסכם לפיתוח האפליקציה. הוא גם יוודא שהקוד שנכתב עבורכם נשאר בבעלותכם המלאה.
הסכם פיתוח הוא מסמך קריטי שמגדיר את היחסים בינכם לבין המפתחים או חברת הפיתוח. הסכם מקיף צריך להתייחס למספר היבטים מרכזיים: לוחות זמנים ואבני דרך ברורים, תמחור מפורט והתניות תשלום, הגדרה מדויקת של תכולת העבודה, תהליכי בדיקה ואישור, ותנאים לשינויים ותוספות במהלך פיתוח אפליקציה.
סעיף הבעלות על הקוד הוא אחד החשובים ביותר בתהליך בניית סטארטאפ. עליו להבהיר במפורש כי כל הקוד, התכנון, האלגוריתמים והממשקים שנוצרו במסגרת ההתקשרות יהיו בבעלותכם המלאה והבלעדית. יש לכלול גם סעיפי סודיות שיחייבו את המפתחים לשמור על חשאיות המידע הטכני והעסקי שלכם.
בנוסף, הסכם טוב יגדיר את רמת השירות הנדרשת, תקופת אחריות ותחזוקה לאחר השלמת פיתוח האפליקציה, ומנגנונים ליישוב סכסוכים. עורך דין מנוסה יוודא שההסכם מגן עליכם במקרה של חריגה מלוחות זמנים, אי-עמידה בדרישות האיכות, או סיום מוקדם של ההתקשרות.
כל שיתוף פעולה להקמת סטארטאפ דורש הסכם ברור. בין אם מדובר בפרילנסר, שותף או חברה חיצונית, ההסכם הרלבנטי – הסכם מייסדים, הסכם שותפות, הסכם שירותים, הסכם העסקה וכו, יגדיר זכויות חובות, מחוייבות לסודיות, אי תחרות, חלוקת מניות, בעלות על המיזם, תנאי סיום ועוד.
התקשרויות מוגדרות היטב הן הבסיס ליחסי עבודה יציבים ופוריים בתהליך פיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ. כל הסכם צריך להיות מותאם לסוג השותף הספציפי ולאופי שיתוף הפעולה. עם מייסדים שותפים, ההסכם צריך לקבוע את חלוקת המניות, תפקידים ותחומי אחריות, זכויות הצבעה, מדיניות דילול (vesting), ומנגנונים לקבלת החלטות אסטרטגיות. עם פרילנסרים, חשוב להגדיר בדיוק את היקף העבודה, לוחות זמנים, תנאי תשלום, ובעלות על התוצרים.
סעיפי אי-תחרות ואי-שידול הם חיוניים למניעת מצב בו שותף או עובד יקים עסק מתחרה או ינסה לגייס לקוחות או עובדים אחרים. סעיפי סיום התקשרות צריכים להגדיר בבהירות את התנאים והתהליכים לסיום היחסים, כולל חובות הנמשכות לאחר הסיום (כמו שמירה על סודיות).
לבסוף, כדאי לכלול מנגנונים ליישוב סכסוכים, כמו גישור או בוררות, שיכולים לחסוך זמן וכסף במקרה של מחלוקת. עורך דין מנוסה יתאים את ההסכמים לצרכים הספציפיים של המיזם שלכם ויוודא שהם מספקים את ההגנה המשפטית הנדרשת.
רישום חברה בשלב מוקדם של בניית סטארטאפ, מתאים במיוחד לפיתוח הדורש השקעה משמעותית. עורך הדין יעזור בבננית החברה ובפתיחת חשבון בנק. הוא גם ינסח תנאים מדויקים בהסכם בין המייסדים.
בחירת המבנה המשפטי המתאים היא החלטה אסטרטגית שתשפיע על המיזם לאורך זמן. ישנן מספר אפשרויות, כאשר חברה בע"מ (חברה בערבון מוגבל) היא הנפוצה ביותר עבור סטארטאפים, אך גם חשוב באיזה מבנה חברה לעשות זאת כדי לשמור על השליטה אצל היזמים. מבנה חברה נכון יספק הגנה משפטית למייסדים על ידי הפרדת הנכסים האישיים מחובות החברה, יאפשר גיוס השקעות באמצעות הקצאת מניות, וייצר מסגרת משפטית מוכרת ואמינה בעיני משקיעים ושותפים עסקיים, תוך שמירה על השליטה בחברה בכל שלב.
תהליך הקמת חברה לפיתוח אפליקציה כולל מספר שלבים: בחירת שם החברה ובדיקת זמינותו, ניסוח תקנון החברה, רישום ברשם החברות, פתיחת תיק במס הכנסה ובמע"מ, ופתיחת חשבון בנק עסקי. עורך דין ידאג שכל המסמכים יהיו מסודרים ותואמים את דרישות החוק, ויסייע בניסוח תקנון שיתאים לצרכים הספציפיים של המיזם ומבנה השליטה בה.
הסכם המייסדים, שהוא נפרד מהתקנון, מסדיר את היחסים בין המייסדים ומתייחס לנושאים כמו חלוקת מניות, הקצאת אופציות, מנגנוני דילול, זכויות וטו, ומדיניות דיבידנדים. עורך דין מנוסה בבניית סטארטאפ יסייע בגיבוש הסכם מאוזן שישרת את האינטרסים של כל המייסדים תוך הבטחת יציבות ארוכת טווח למיזם.
עורך הדין ילווה אתכם במשא ומתן מול משקיעים פוטנציאליים. הוא ינסח מסמכים חיוניים כמו Term Sheet והסכמי השקעה. תפקידו לשמור על האינטרסים שלכם כמייסדים לאורך תהליך בניית סטארטאפ.
גיוס השקעות הוא אחד השלבים המורכבים והקריטיים בחיי סטארטאפ. התהליך מתחיל בהכנת חומרים שיווקיים כמו מצגת למשקיעים (pitch deck) ותוכנית עסקית, וממשיך במפגשים עם משקיעים פוטנציאליים. לאחר גילוי עניין ראשוני, מגיע שלב המשא ומתן על תנאי ההשקעה, שמסוכמים תחילה במסמך עקרונות (Term Sheet).
Term Sheet טוב מגדיר את הפרמטרים המרכזיים של העסקה: סכום ההשקעה, שווי החברה (pre-money valuation), סוג המניות המוקצות, זכויות עדיפות למשקיעים, הגנות אנטי-דילול, זכויות הצבעה, וזכויות מידע. עורך דין מנוסה בפיתוח אפליקציה יעזור לנהל משא ומתן על תנאים אלה תוך שמירה על האיזון בין משיכת משקיעים ושמירה על האינטרסים של המייסדים.
לאחר הסכמה על ה-Term Sheet, נדרש לנסח את הסכמי ההשקעה המלאים, שכוללים הסכם השקעה, הסכם בעלי מניות, ותיקונים לתקנון החברה. מסמכים אלה מורכבים מבחינה משפטית ויכולים להשפיע משמעותית על עתיד החברה. ליווי משפטי מקצועי בשלב זה הוא קריטי להבטחת עסקה הוגנת ויציבה.
אפליקציות רבות אוספות נתוני משתמשים. עורך דין יבטיח עמידה בחוקי הגנת הפרטיות בישראל ובעולם. הוא ינסח מדיניות פרטיות ותנאי שימוש תואמים לדרישות בישראל, GDPR האירופאי, ורגולציות אחרות.
בעידן הדיגיטלי, הגנת פרטיות המשתמשים הפכה לנושא מרכזי ברגולציה העולמית. אי-עמידה בדרישות החוק עלולה להוביל לקנסות כבדים, לתביעות משפטיות, ולפגיעה במוניטין. בישראל, חוק הגנת הפרטיות וחוק הגנת הצרכן מסדירים את אופן האיסוף והשימוש במידע אישי. באירופה, תקנות ה-GDPR מציבות סטנדרטים מחמירים, כולל דרישות להסכמה מפורשת של המשתמש, זכות למחיקת מידע ("הזכות להישכח"), וחובת דיווח על דליפות מידע.
עורך דין המתמחה בפרטיות ורגולציה דיגיטלית יעזור לכם לבנות מערכת שעומדת בדרישות החוק מהשלב הראשון של פיתוח אפליקציה (Privacy by Design). הוא ינסח מדיניות פרטיות ברורה שתסביר למשתמשים איזה מידע נאסף, כיצד הוא מאוחסן ומעובד, ולאילו צדדים שלישיים הוא עשוי להיות מועבר. בנוסף, הוא יסייע בניסוח תנאי שימוש שיגדירו את היחסים המשפטיים בין האפליקציה למשתמשים, כולל הגבלות אחריות, זכויות קניין רוחני, וכללי התנהגות.
מעבר לניסוח המסמכים, עורך דין יעזור בהטמעת נהלים פנימיים לאבטחת מידע, טיפול בבקשות משתמשים, ותגובה לאירועי אבטחה. הוא גם יעקוב אחר שינויים רגולטוריים ויעדכן את המדיניות והנהלים בהתאם לתהליכי בניית סטארטאפ ופיתוח אפליקציה.
בחירת מבנה מימוני מתאים לבניית סטארטאפ משפיעה על הצמיחה העתידית. מומחה יציג אפשרויות שונות כגון מימון עצמי או מענקים ממשלתיים. הוא יסביר את היתרונות של כל אפיק מימון ואת ההשלכות המשפטיות הנלוות.
תכנון מימוני אסטרטגי הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחת סטארטאפ. קיימים מספר מסלולי מימון אפשריים, ולכל אחד יתרונות וחסרונות. מימון עצמי (Bootstrapping) שומר על שליטה מלאה של המייסדים, אך מגביל את קצב הצמיחה. מימון מקרובי משפחה וחברים (Friends & Family) הוא נגיש יחסית, אך עלול לסבך יחסים אישיים. השקעות אנג'לים ומשקיעים פרטיים מספקות לא רק כסף אלא גם ניסיון וקשרים, אך דורשות ויתור על חלק מהבעלות.
קרנות הון סיכון מתאימות לסטארטאפים עם פוטנציאל צמיחה גבוה, אך מציבות דרישות גבוהות לתשואה ולעתים מגבילות את חופש הפעולה של המייסדים. מענקים ממשלתיים, כמו אלה של רשות החדשנות בישראל, מציעים מימון ללא דילול, אך כרוכים בבירוקרטיה ובמגבלות על העברת טכנולוגיה לחו"ל.
עורך דין המתמחה במימון פיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ יעזור להעריך את האפשרויות השונות בהתאם לשלב החברה, תחום הפעילות, וחזון המייסדים. הוא ינתח את ההשלכות המשפטיות והמיסויות של כל אפשרות, ויסייע בבניית אסטרטגיית מימון משולבת שתתמוך בצמיחת החברה לאורך זמן.
כבר בשלבים מוקדמים, שקלו את אפשרויות היציאה העתידיות. עורך דין יעזור לבנות מבנה משפטי שיקל על מכירה או הנפקה. הוא יוודא תיעוד ראוי של כל המסמכים המשפטיים החיוניים לפיתוח אפליקציה.
למרות שנראה מוקדם מדי לחשוב על "יציאה" בשלבים הראשונים של הסטארטאפ, תכנון מראש יכול להשפיע משמעותית על האטרקטיביות של החברה לרוכשים או משקיעים פוטנציאליים בעתיד. אסטרטגיות יציאה נפוצות כוללות מכירה לחברה גדולה יותר (acquisition), מיזוג עם חברה אחרת (merger), או הנפקה ציבורית (IPO). כל אחת מהאפשרויות הללו דורשת היערכות שונה.
עורך דין יכול לסייע בבניית סטארטאפ ומבנה משפטי שיקל על מימוש אסטרטגיית היציאה המועדפת. למשל, אם המטרה היא מכירה לחברה גדולה, חשוב לוודא שהקניין הרוחני רשום כראוי, שהסכמי העסקה והשירות עם עובדים וקבלנים מסודרים, ושאין התחייבויות ארוכות טווח שעלולות להכביד על העסקה. אם המטרה היא הנפקה, יש להיערך לדרישות הרגולטוריות המחמירות של שוק ההון.
בנוסף, עורך דין יסייע בשמירה על "היגיינה משפטית" לאורך חיי החברה – תיעוד מסודר של החלטות דירקטוריון, ניהול תקין של פנקס בעלי המניות, הקפדה על הפרדה בין החברה לבעליה, וציות מלא לדרישות החוק. היבטים אלה נבדקים לעומק בתהליך בדיקת הנאותות (Due Diligence) שמתבצע לפני עסקאות יציאה, וליקויים בהם עלולים להפחית את שווי העסקה או אף לסכל אותה.
סכסוכים בין מייסדים הם סיבה נפוצה לכישלון סטארטאפים. הסכם מייסדים מקיף יסדיר חלוקת סמכויות וקבלת החלטות. הוא גם יקבע מנגנוני דילול, תרחישי פרישה ודרכים ליישוב מחלוקות.
מתחים וחילוקי דעות הם חלק טבעי מכל שותפות עסקית, אך ללא מנגנונים מתאימים הם עלולים להסלים לסכסוכים הרסניים. הסכם מייסדים טוב נועד בדיוק לשם כך – להגדיר מראש כיצד יטופלו מחלוקות ולמנוע מצבים של קיפאון (deadlock) שמשתקים את החברה.
ההסכם צריך להגדיר בבהירות את תחומי האחריות והסמכות של כל מייסד, את מנגנוני קבלת ההחלטות (כולל החלטות שדורשות רוב מיוחד או הסכמה פה אחד), ואת זכויות ההצבעה בדירקטוריון ובאסיפה הכללית. בנוסף, יש לקבוע מנגנוני דילול (vesting) שיבטיחו כי מייסדים שעוזבים בשלב מוקדם לא יקבלו נתח גדול מדי מהחברה.
עבור מקרים של פרישת מייסד, ההסכם צריך להגדיר את התנאים לרכישת מניותיו (buy-back), כולל שיטת הערכת השווי, תנאי התשלום, והתחייבויות לאי-תחרות. לגבי יישוב סכסוכים, כדאי לשקול מנגנונים מדורגים: החל מניסיון להידברות ישירה, דרך גישור על ידי צד שלישי מוסכם, ועד לבוררות מחייבת. מנגנונים אלה יכולים לחסוך זמן וכסף יקרים בהשוואה להליכים משפטיים ארוכים.
עורך דין מנוסה בפיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ יסייע בניסוח הסכם מייסדים שיתאים לדינמיקה הספציפית בין המייסדים ולאופי המיזם, תוך יצירת איזון בין הגנה על זכויות הפרט וקידום האינטרס המשותף.
אם האפליקציה מיועדת לשוק העולמי, היערכו משפטית להשקה בינלאומית. בדקו התאמה לחוקים במדינות היעד והגנו על הקניין הרוחני בשווקים נוספים. תכננו אסטרטגיית מיסוי בינלאומי יעילה לפיתוח אפליקציה.
השקה גלובלית מציבה אתגרים משפטיים ייחודיים, אך גם פותחת הזדמנויות עסקיות רחבות. היערכות נכונה מחייבת בחינה של מספר היבטים מרכזיים. ראשית, נדרשת היכרות עם הרגולציה המקומית במדינות היעד – חוקי הגנת צרכן, פרטיות, תקשורת אלקטרונית ואבטחת מידע. כל מדינה מיישמת סטנדרטים שונים, ואי-ציות עלול להוביל לסנקציות משמעותיות.
שנית, הגנה על הקניין הרוחני צריכה להיות גלובלית. בעוד שתוכנות ואפליקציות מוגנות אוטומטית בזכויות יוצרים בינלאומיות (באמצעות אמנת ברן), פטנטים וסימני מסחר דורשים רישום נפרד בכל מדינה או אזור. ניתן להשתמש במערכת PCT (Patent Cooperation Treaty) להגשת בקשת פטנט בינלאומית, או במערכת מדריד לרישום סימני מסחר במספר מדינות. עורך דין מומחה בבניית סטארטאפ יסייע בתעדוף מדינות הרישום לפי פוטנציאל עסקי ורמת הסיכון.
בהיבט המיסוי, חשוב לתכנן מבנה חברות יעיל שימנע מיסוי כפול ויאפשר ניצול אופטימלי של אמנות מס בינלאומיות. לעתים, הקמת חברות בת או נציגויות במדינות היעד עשויה להיות יעילה יותר מבחינה תפעולית ומיסויית בתהליך פיתוח אפליקציה. בנוסף, יש לתכנן אסטרטגיה לניהול זכויות שימוש, העברת מידע בין-חברתי, ותמחור העברה (transfer pricing) שיעמדו בדרישות רשויות המס.
לבסוף, יש להתאים את החוזים והתנאים המשפטיים לכל שוק – תנאי השימוש, מדיניות הפרטיות, והסכמי הרישוי צריכים להיות מתורגמים ומותאמים לדרישות המקומיות. עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי יכול לסייע בבניית אסטרטגיה גלובלית שתאפשר התרחבות יעילה תוך מזעור הסיכונים המשפטיים.
משרדנו הוא בית לצוות לסטארטאפים וחברות טכנולוגיה. עם ניסיון של למעלה מ- 25 שנה בתחום ההייטק הישראלי והגלובלי, ליווינו מאות מיזמים בהקמתם משלב הרעיון הראשוני. אנו מבינים את הצרכים הייחודיים של יזמים בתעשיית הטכנולוגיה ומשלבים מומחיות משפטית עם הבנה עסקית מעמיקה. הגישה שלנו מייחדת אותנו בנוף המשפטי – אנחנו לא רק יועצים משפטיים אלא יועצים אסטרטגיים להצלחת פיתוח אפליקציה ובניית סטארטאפ שלכם. הצוות שלנו כולל מומחים בתחומים רבים המעניקים שירותים כוללים המותאמים לצרכים הספציפיים של כל מיזם. המחויבות שלנו היא להעניק ליווי צמוד, זמין ומקצועי שיאפשר לכם להתמקד ביצירת ערך ובפיתוח המוצר, תוך ביטחון שהאינטרסים המשפטיים והעסקיים שלכם מוגנים כראוי.
יריב קדם, עו"ד, נוטריון, דאטה אנליסט. למד תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטאות חיפה ותל אביב בהתאמה, אסטרטגיה עסקית באוניברסיטת הארוורד, ובוגר ג'ון ברייס בהצטיינות. בעל ותק של יותר מ- 25 שנה בליווי משפטי של חברות היי-טק וסטארטאפים. מנטור באקסלרטורים של מיקרוסופט, AppleSeeds, ועוד. יועץ משפטי להאקטונים רבים. בעבר הבעלים של אפפלאב, חממה לפיתוח אפליקציות ומוצרים טכנולוגיים, מרצה משפטי מנוסה בעולמות מאגרי מידע, בינה מלאכותית (AI), והמשפט המסחרי והטכנולוגי.
בין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא חברות הייטק רב לאומיות, עסקים בינלאומיים מצליחים, וסטארטאפים שזכו בהשקעות ובפרסים בינלאומיים כגון-
BAE Systems Rokar (weapons developement), Klirmark Capital (investments fund), CIMS Israel (PCB optical inspection), Ham-Let UCT (flow control machinery), Vocalix (telecommunications), Getty Images (digital pics bank), Abloy (locks & door-cylinders), Pandoor (indoor doors), Israeli Diamond Institute, Café-Café (chain of coffee shops), WeDev (software dev. house), Keepulse (medical software), SeeVoov (tourism App), MyTower (towers management App), Skilpe (education software), Snobemakeup (makeup machine), La-Tweez (cosmetics apparatus), ISM (safes technology), Zamberg (metal products), Dr. Nader Butto (alternative therapies), Enquantum (cybersecurity software), or Dyson Israel – BNZC (cyclone technology ).
ישנן 2 דרכים עיקריות לפיתוח אפליקציה (לאחר שהגנתם על זכויות הקניין הרוחני שלכם): הראשונה, באופן עצמי אם אתם יודעים לעשות את כל התהליך בעצמכם- אפיון, עיצוב, תכנות. השנייה, בפניה לחברת פיתוח או למפתח שיעשו זאת עבורכם.
ננסה כאן לפרק לכמה חלקים את התהליך של פיתוח אפליקציה מבחינת הדרך ומבחינת העלויות הממוצעות והנהוגות כיום בשוק. כך תוכלו להעריך, בגדול, כמה תעלה האפליקציה שלכם ולהבין איך מפתחים אפליקציה בצורה מסודרת ותקינה.
סיפורים רבים כבר נשמעו בשנים האחרונות על פיתוח אפליקציות שעלו ליזם 15,000 ש"ח בלבד – ועשו את שלהן. ובכן, במקרה שלכם זה כנראה לא יקרה. אכן, ישנן אפליקציות שניתן לפתח בעלות נמוכה מאחרות, אך חשוב לזכור שיש הבדל בין בניית אפליקציה המצריכה פיתוח פשוט למורכב, ובין איכויות שונות של פיתוח אפליקציה, וכי מלבד עלויות פיתוח אפליקציה, ישנן עלויות נוספות. במה מדובר?
אז כמה עולה לפתח אפליקציה? יש לכך תשובה ברורה הנקבעת על בסיס פעילותו של המתכנת שלכם.
המפתח- מומחה לתכנות בשפת המכשירים החכמים, הוא אולי איש המקצוע שיעבוד עבורכם יותר מכול. קחו בחשבון ששכרו הממוצע של מתכנת המבצע בניית אפליקציה עומד כיום על 200 ש"ח לשעה, וכי יש מתכנתים שידרשו גם 500 ש"ח לשעה.
כאשר אתם ניגשים לחברת הפיתוח, עליכם לבצע באמצעותה אפיון טכני של האפליקציה כפי שעורכים תכנית אדריכלית לבניין, וכן לבצע את עיצוב המסכים, ולבסוף לתכנת אותם. התכנות יכול להיות רק לאחת מחנויות האפליקציות, אולם לרוב הוא לשתיים – Google Play ו- App Store. כך שמספר השעות לכל אלו אינו מועט, וזה עוד לפני רווח מינימלי, שלא לדבר על הבדלי איכויות המעלים את המחיר.
אז כמה עולה לפתח אפליקציה בסיכומו של דבר- כאשר מדובר באפליקציה פשוטה מאד, מחיר פיתוח אפליקציה יכול לעלות על 100 אלף ₪, ולגבי אפליקציה מורכבת השמיים הם הגבול.
ראשית, בואו נבין שסטארטאפ הוא יותר מתהליך של פיתוח אפליקציה. אפליקציה היא רק חלק מהסטארטאפ, ויש לקחת בחשבון עלויות נוספות שמפורטות בהמשך, הן בשלב ההקמה, והן לאחר מכן. אפליקציה מכוונת ללקוחות שירצו לעשות בה שימוש. אולם הסטארטאפ מכוון לגייס השקעה. כלומר, מבחינת הלקוחות של האפליקציה, צריך להכין את האפליקציה בדרך שתתאים ביותר לצרכים של המשתמשים, מאידך את הסטארטאפ כולו צריך להכין בדרך שתתאים ביותר ללקוחות הרלבנטיים מבחינתו – המשקיעים. משקיעים מביטים על הסטארטאפ כעל מוצר פיננסי, ולמוצר פיננסי יש גם תחליפים. משקיע יכול לשים את כספו על סטארטאפ אחר, טוב יותר, כמו גם על אפיקי השקעה אחרים כמו מניות ונדל"ן. לכן, על הסטארטפיסט להכין את הסטארטאפ היטב, הן בתוכן והן "באריזת המוצר" באופן מקצועי ע"י מומחים, ולא "על הדרך" בעצמו, כדי להיות אטרקטיבי בתשואה הפוטנציאלית ובסיכויים לממש אותה.
בעלויות הקמת הסטארטאפ יש לקחת בחשבון עלויות משפטיות להגנה על הפתרון/רעיון, בדרך של רישום זכויות יוצרים ו/או פטנט, על השם והלוגו באמצעות סימני מסחר, ולבחון הביטים נוספים של קניין רוחני. כמו-כן יש לקחת בחשבון הסכמים שונים כמו הסכם מייסדים, הסכם סודיות, הסכם פיתוח ועוד. בנוסף עולה סוגיית והקמת חברה בע"מ כחברת סטארטאפ המיטיבה עם היזם, כלים אסטרטגיים כמו תוכנית עסקית, מצגת, תקציר מנהלים (One Pager), סרטון, ועוד. ברגע שנרשמה חברה ישנן הוצאות שוטפות לרו"ח, אך מצד שני אפשר כבר לקבל החזרי מע"מ על כל הוצאה, ועוד.
רישום זכויות יוצרים נעשה בשתי דרכים עיקריות. הראשונה היא פניה לרשם זכויות יוצרים במדינה כלשהי שבה מתנהל רישום כזה (כגון ארה"ב או סין), ולהגיש בקשה. הבקשה נבחנת ויתכן שתשלח הודעת סירוב, עליה יש להשיב, וכן הלאה. הזמן שלוקח להליך כזה הוא רב. תשובה ראשונה יכולה להגיע גם תוך חצי שנה או יותר, קל וחומר המשך ההליך, ועלויות הרישום יכולות להגיע בקלות למספר אלפי דולרים.
הדרך השנייה היא באמצעות פורמט זכויות יוצרים בינלאומי לאפליקציה – בזמן קצר של פחות מחודש ועלות נמוכה יותר.
לאחר סיום תהליך פיתוח אפליקציה כמו גם בניית אפליקציה ועליית האפליקציה לאוויר יש לדאוג לעדכוני גרסה של האפליקציה בהתאמה למכשירים חדשים שנכנסים עם הזמן, עדכונים למערכות ההפעלה השונות וכו. כל אלו ידרשו עוד שעות תכנות, על פי התעריף שסוכם עם חברת הפיתוח. בנוסף לכך, משתמשים שמורידים את האפליקציה עשויים לאחסן ולשמור מידע על שרתים שאתם מקצים להן. גם אחסון כזה עולה כסף והעלויות רק גדלות ככל שמשתמשים רבים יותר עושים שימוש באפליקציה.
ישנן לא מעט דרכים לשווק את האפליקציה בחינם או בעלויות נמוכות, אך רובן – למעט מקרים מיוחדים – לא אפקטיביות באמת. אם אתם רוצים להגיע לתודעתם של אנשים רבים ככל האפשר אשר יורידו את האפליקציה שלכם, תצטרכו לפצוח בקמפיינים פרסומיים שעלותם תנוע בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים בחודש לכל הפחות ועשויה להגיע גם לעשרות אלפי ₪ לחודש. ועוד לא דיברנו על שיווק בחו"ל….
ישנם מקורות מימון שונים שהם הון עצמי, הלוואה מבנקים שמתמחים סטארט-אפים, משקיעים קרובים כבני משפחה, ומשקיעים זרים- פיננסיים או אסטרטגיים. בנוסף לכך ישנם מסלולי מענקים שנותנת המדינה, חלקם בתנאים נוקשים הדורשים טכנולוגיה חדשנית, וחלקם כמעט ללא תנאים כלל. אבל תפיסתית צריך להתכונן למימון הסטארטאפ באופן הבא:
כל הנתונים הללו ממחישים כמה השקעה דורשת כל אפליקציה, גם הפשוטה ביותר. לכן, חשוב שכל מהלך כזה ילווה בייעוץ מצד אנשי מקצוע טובים ומנוסים, לרבות לעניין דרכי המימון.
כמשרד עורכי דין לטכנולוגיה, סטארט-אפים והייטק, אנו מכירים את האפשרויות הללו ונוכל לכוון אתכם וללוות אתכם כדי שתדעו בדיוק מה עליכם לעשות בצעדיכם הראשונים, בעלות מינימלית, ובזמן הקצר ביותר האפשרי.