• יצירת קשר
• פורום משפטי ועדכונים
  • פורום קניין רוחני
  • בלוג
• מאמרים ומידע מקצועי
  • חקיקה
  • מאמרים
  • טיפים מקצועיים
  • שת"פ קניין רוחני
  • קישורים
• שאלות ותשובות נפוצות
• תחומי עיסוק   
  • קניין רוחני
  • חדשנות ופטנטים
  • עיצוב תעשייתי ומדגמים
  • לוגו וסימן מסחר
  • טכנולוגיה וזכויות יוצרים
  • סוד מסחרי
  • קניין רוחני באינטרנט
  • יזמות
  • סחר בין לאומי
  • ייצוג משפטי
  • נוטריון
• אודות המשרד
• דף הבית

יצירת קשר

חדשנות ופטנטים

פטנט הינו סוג של זכות קניין רוחני, המאפשר לחברה לנצל כלכלית ומסחרית לזמן קצוב (בדרך כלל 20 שנה), מוצר או תהליך חדשני לגביו נרשם הפטנט, כקטליזאטור ליזמות חובקת עולם ולסחר בינלאומי על בסיס בלעדי. מידת החדשנות הנדרשת אינה רבה; הדרישה היא למוצר או לתהליך שלא היה קיים בעולם עד מועד האמצאה (חדש), ושלא יהיה מובן מאליו (non-obvious) לבעל מקצוע ממוצע בתחום האמצאה (התקדמות המצאתית). מקובל בעולם כי אמצאות יכולות לבוא מכל תחום תעשייתי, והן מסווגות לפי סוגים ותת-סיווגים המקלים על ההגדרה, הרישום, והחיפוש של פטנטים (ר' אמנת IPC – International Patent Classification). באופן ייחודי לעומת רובן ככולן של מדינות העולם, בארה"ב ניתן לרשום פטנטים גם על תוכנה, וכן על שיטות מסחר בעלות יישום פרקטי. היקף ההגנה נקבע בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון האמריקאי מיום 12 ליולי 2010 בעניין בילסקי נ' קאפוס (Bilski v. Kapus, 2009-006599,), ולפיו מבחן "המכונה או הטרנספורמציה" אינו עוד המבחן הבלעדי לקביעת כשרות פטנט בתחומים אלו, אולם לא יותר רישום פטנט על שיטה מופשטת. על הגישה המאפשרת רישום פטנט על תוכנה יש ביקורת רבה בעולם בכלל, ומצד מפתחי תוכנות בפרט, במיוחד אלו מתוכם המצדדים בתוכנות קוד פתוח. נראה כי אין בעולם מחלוקת כי תוכנות או שיטות מסחר מופשטות, חוקי טבע, תופעות טבע, תגליות מדעיות, נוסחאות מתמטיות שאין להן תועלת טכנולוגית, תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, זנים חדשים של צמחים או בעלי-חיים מהטבע, אינן אמצאות כשירות פטנט. להבדיל מזכויות קניין רוחני אחרות, פטנט מתייחס לחידוש פונקציונאלי, בעוד שמדגם מתייחס לחידוש עיצובי, וזכויות יוצרים מתייחסות למקוריות ויצירתיות.

אין בנמצא "פטנט עולמי". פטנט מוגבל למדינה שהעניקה אותו. אמנם אמנות בינלאומיות (אמנת פריז, PCT) מסייעות בהגשת בקשות פטנט מקבילות לבקשה הראשונה ("בקשת הבכורה") גם בחו"ל, ע"י שמירת תאריך ההגשה של בקשת הבכורה ("תאריך הבכורה") גם עבור אותן בקשות מקבילות, אם בקשות הפטנט הוגשו תוך 12 חודשים מתאריך הבכורה, אולם במדינה שלא הוגשה בקשת פטנט לא יירשם פטנט, ופטנט שהוענק במדינה אחת לא יהיה בר תוקף במדינה אחרת, והיקף הגנת פטנט במדינה אחת, יכול להיות שונה מהיקף הגנת פטנט מקביל על אותה אמצאה במדינה שניה, וזאת בהתאם לנוסח שהותר לתביעות הפטנט ולהוראות החוק של כל מדינה ומדינה.

לפרטים נוספים

חוק הפטנטים

פטנט ניתן על המצאה בהתאם להוראות חוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967. בעל פטנט זכאי למנוע מאדם אחר, מכוח החוק, מלנצל ללא רשותו, או שלא כדין, את האמצאה שעליה נרשם הפטנט. זכות זו אינה קיימת לגבי בקשת פטנט, אלא לגבי פטנט רשום בלבד, ובמקרה הצורך יש להגיש בקשה לבחינה על אתר לשם זירוז בחינת הבקשה ורישומה כפטנט, כמפורט להלן.

פטנט שלא איבד את תקפו באחת מהדרכים שנקבעו בחוק, ואגרות החידוש לגביו משולמות במועדן כחוק, יישאר בתוקפו למשך 20 שנה מתאריך הגשת בקשת לפטנט.

מדוע כדאי לרשום פטנט

מבחינה משפטית, פטנט מהווה כלי רב-עוצמה להתמודדות עם זיוף, העתקה, וחיקוי של מוצרים. עצם הרישום של הפטנט מהווה גורם משמעותי בהרתעה מפני ניסיונות הפרה כאלו, וכאשר נסיונות הפרה באים לידי ביטוי, ניתן לעצור אותם ולמנוע את המשך ההפרה תוך ימים ספורים באמצעות ייצוג משפטי בבקשות לצווי מניעה, צווי חיפוש, וצווי תפיסה של המוצרים המפרים, הנשמרים בתוקפם עד תום ההליך המשפטי, אז גם ייקבע בית המשפט את היקף הפיצוי הכספי לבעל הפטנט, בהתאם להיקף ואופי ההפרות. חוקי ונהלי המכס מאפשרים לעכב במכס למספר ימים טובין הנחשדים כמפרים פטנט ולא לאפשר את כניסתם לתחומי המדינה, על מנת לאפשר לבעל פטנט רשום להחליט אם בדעתו לפתוח בהליכי אכיפה כאמור בבית המשפט.

מבחינה כלכלית, זכות קניין רוחני היא נכס. עסק הרושם את זכויות הקניין הרוחני שלו מוסיף לעצמו נכסים כלכליים, ובכך מעצים את ערכו הפנימי, ומעלה את שוויו בשוק.

מבחינה שיווקית, השימוש בסימון ®, "Patented", או "Patent Pending" מעביר מסר של רצינות ואחריות ללקוחות החברה לגבי המוצר או התהליך נשוא הפטנט.

מבחינה עסקית, בעל הפטנט יכול לנצל את הפטנט בדרכים שונות:

- אקזיט: בעל הפטנט יכול לבצע –אקזיט ע"י מכירה של הפטנט בהסכם למכירת הזכויות בפטנט. באמצעות "כתב העברת זכויות" בעל הפטנט מעביר את מלוא הזכויות בפטנט לרוכש, כנגד מחיר מוסכם. יחד עם העברת הזכויות בפטנט, יכול הרוכש לרכוש ידע נצבר (Knowhow) כגון על שלבי התכנון הראשונים של הפטנט אשר אינם כלולים בתביעות הפטנט, והינם בגדר סוד מסחרי נתוני שוק, מחירים, מתחרים. ברוב המקרים ירכשו זכויות במיזם כולו שיכול לכלול זכויות קניין רוחני נוספות כמו זכויות יוצרים באתר האינטרנט, מדגם על עיצוב תעשייתי, וסימני מסחר, וכו'.

- רשיונות שימוש: בעל פטנט יכול לנצל את הוראות סעיפים 84-88 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 ולפיהם הוא זכאי להעניק רישיונות שימוש בפטנט תמורת תשלום. בכך מקבל הרישיון זכאי להשתמש בפטנט, לצורך ייצור, פיתוח פטנט המשך, שיווק, מכירה, מבלי להפר את הזכויות בפטנט, בכפוף לאמור ברישיון השימוש.

- רשיונות צולבים: בעל פטנט מחזיק בידיו את זכויות הקניין הרוחני בפטנט, וכך גם מתחריו לגבי הפטנטים שלהם. לעיתים החלפת רשיונות שימוש בין מתחרים יכולה לאפשר למתחרים לשווק ולחלוק ברווחים של מוצר אחוד, אשר יש לו ביקוש רב יותר מאשר כל אחד משני המוצרים בנפרד. המתחרים עשויים לרכז את הפעילות לגבי המוצר במיזם נפרד, דהיינו באמצעות אחזקת מניות בחברה שיתופית, אשר תהיה בעלת רשיונות שימוש משני המתחרים.

- Spin-Off: חברה שהינה בעלת פטנט יכולה לבודד את הפעילות הקשורה בפטנט מפעילויותיה האחרות ע"י העברת הבעלות בפטנט לחברה בת, על מנת להגשים את הפוטנציאל בפטנט מבחינה מעשית ומסחרית. חברה בת הינה אישיות משפטית כשרה לחובות, זכויות ולביצוע פעילות משפטית ועסקית בלתי תלויה בחברה האם. החברה האם תהיה חופשיה לבצע בחברה הבת כל פעילות, החל ממכירת הזכויות, גיוס משקיע אסטרטגי, גיוס משקיע פיננסי, הענקת רשיונות שימוש, רשיונות צולבים, וכל פעילות עסקית אחרת, כמיזם עצמאי המתפקד כמרכז רווח נפרד.

שמירת אמצאה בסודיות

כדי שהמצאה תהיה כשירת פטנט, עליה להיות חדשה וכוללת התקדמות המצאתית, לעומת כל שפורסם בעולם עד יום הגשת הבקשה. הצגה או שימוש בפומבי אפילו על ידי בעל האמצאה עצמו, עלול להיחשב כפרסום השולל קבלת פטנט כשיר, אלא במקרים חריגים. לפיכך, יש להתייעץ עם עו"ד לגבי הדרך לשמירת האמצאה כדרך ששומרים סוד מסחרי, עד מועד הגשת בקשת הפטנט, במקרים בהם בעל האמצאה מעוניין להתייעץ, לדוגמא, עם בעלי מקצוע כאלו או אחרים בדבר אמצאתו.

חיפוש פטנטים

בטרם תתקבל בקשת פטנט לרישום, תעיין רשות הפטנטים בבקשות פטנט, פטנטים, ופרסומים מקצועיים, כדי לבחון האם מדובר באמצאה חדשה ואם יש בה התקדמות אמצאתית ביחס לפרסומים אלו. במקרה ויתגלו פרסומים כאלו הקודמים למועד הגשת בקשת הפטנט, עלול בוחן הפטנטים לדרוש כי היקף התביעות בבקשת הפטנט יצומצם, או אף יסרב לקבל את הפטנט לרישום. חיפוש פטנטים נועד לאפשר לבעל אמצאה להגדיר מראש את היקף תביעות הפטנט בהתאם לפרסומים קודמים, כדי לצמצם סיכון זה.

חיפוש ראשוני יכול להתבצע במאגרי המידע הממוחשבים באינטרנט של רשויות פטנטים שונות העומדים לשימוש חופשי כגון של רשם הפטנטים בישראל, רשם הפטנטים בארה"ב, רשם הפטנטים באירופה, רשם הפטנטים ביפן, או Patentscope- מנוע חיפוש הפטנטים של WIPO (הארגון עולמי לקניין רוחני). מנוע חיפוש זה נותן גם תוצאות חיפוש פטנטים ממספר מדינות. חיפוש מעמיק יותר יכול להיעשות באמצעות מאגרי מידע בתשלום.

בדיקה כזו יכולה להתבצע תחילה באופן עצמאי, ובשלב שני ע"י עורך פטנטים או עורך דין, אשר מסוגלים להעריך, מתוקף הידע, ההכשרה והנסיון המקצועי שלהם, את עיקרי האמצאות הנגלים בפטנטים ובבקשות הפטנט שנמצאו בחיפוש שנערך בחתכים שונים הדורשים בקיאות רבה יותר כגון לפי סיווג.

עריכת בקשות פטנט

עריכת בקשת פטנט יכולה להיעשות ע"י עורך פטנטים או עורך דין בקיא בתחום, והיא בדרך כלל תיעשה באנגלית על מנת להקל על תרגומה לשפות אחרות, במידת הצורך, כאשר תוגשנה על בסיסה בקשות מקבילות בחו"ל. בישראל בקשות פטנט יכולות, כמובן, להיערך בעברית או בערבית. עורך פטנטים הוא בעל ידע אקדמי באחד מתחומי ההנדסה או טכנולוגיה, אשר קיבל רישיון כחוק לארוך בקשות פטנט ולייצג מבקשי פטנטים בפני רשם הפטנטים, לאחר שעבר התמחות במשרד עורכי פטנטים ועבר את הבחינות המיועדות לכך כחוק. כל עורכי הדין מוסמכים לייצג מבקשי פטנטים בפני רשם הפטנטים ולערוך בקשות פטנט, אולם יש לפנות בעניין זה רק לאלו מהם שרכשו ידע וניסיון בענייני פטנטים.

מן הראוי לפנות לעורך פטנטים, או לעורך דין העוסק בכך, בטרם הגשת בקשת פטנט, על מנת לבחון אם מדובר, על פניה, באמצאה, לערוך חיפוש פטנטים מקדים, וכמובן כיצד ובאלו תנאים מותר לגלות אמצאה לפני הגשת בקשת פטנט מבלי שהגילוי ייחשב פרסום השולל את כשרות האמצאה להירשם כפטנט בר תוקף.

תוכן בקשת פטנט

לבקשות פטנט שפה משפטית ומבנה פורמאלי מקובל ברובן ככולן של מדינות העולם, הכולל מבוא, תיאור האמצאה, שרטוטים, ותביעות פטנט שהן לב המסמך. בחו"ל מקובל לצרף גם תמצית של האמצאה, המתארת בקצרה את עיקרה. כוחה המשפטי של בקשת הפטנט, והיקף ההגנה שיינתן לבעל הפטנט כשהבקשה תתקבל, הינו בהתאם להיקף תביעות הפטנט. ליתר המסמך יש משמעות משפטית ופרשנית, הבאה ללמד, במקרי גבול בהם יש בכך צורך, על תוכן תביעות הפטנט.

- במבוא מוסבר תחום האמצאה, תיאור של פרסומים, מידע מקצועי, בקשות פטנט ופטנטים בתחום (Prior Arts), וייעודה של האמצאה. מטרת פרק זה להוות רקע המסביר את הבעיה, האתגר, הדילמה המקצועית שהאמצאה באה לפתור, באופן מלא או חלקי.

- הפרק הבא כולל את תיאור האמצאה, תוך הפנייה ראויה לתשריטים, באופן המסביר ומבהיר כיצד בעל מקצוע ממוצע בתחום האמצאה יכול לבצעה, בהסתמך עליהם בלבד. מטירת פרק זה להבהיר את הערך המוסף הכלול באמצאה לעומת המצב הקיים המתואר במבוא, ואופן ביצוע האמצאה.

- תביעות הפטנט הן ההגדרה המשפטית של האמצאה, וניסוחן קובע את היקף ההגנה שיינתן לפטנט לכשיירשם. על תביעות הפטנט להיות בהירות, מנוסחות בשפה משפטית מקובלת, ולעלות באופן סביר מתיאור האמצאה והמבוא, מבלי לחרוג מהאמור בתיאור האמצאה. למבקש הפטנט לא כדאי להסתפק בתביעות פטנט צרות מדי הכוללות, לדוגמא, רק את תיאור אב הטיפוס של מוצר או שיכלולו, אלא גם אפשרויות רחבות יותר שהממציא לא בהכרח חשב עליהן טרם הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה רחבה מדי, דהיינו שחורגת מתיאור האמצאה, או מתעלמת מפרסומים קודמים, עלולה שלא להתקבל ע"י בוחן הפטנטים. בוחן הפטנטים עלול צמצם את היקף התביעות או לפסול אותן או חלקן, בהתאם. תוצאה זו יכולה להתקבל גם בהליכים משפטיים כגון התנגדות או בקשת ביטול של פטנט.

מקובל לנסח את תביעות הפטנט כסדרה שיטתית של סעיפים, הראשון בהם הוא הכללי ביותר, והאחרים צרים יותר ובדרך כלל מתארים חלופות שונות או תת חלופות של האמצאה, ובלבד שמדובר באותה האמצאה. ככל שתביעות הפטנט מגלות יותר מאמצאה אחת, לא ניתן לכלול אותן באותה בקשת פטנט.

בחינת בקשת הפטנט

לאחר שבקשת הפטנט עוברת בחינה פורמאלית לגבי שלמות ותקינות המסמכים שהוגשו, שם האמצאה, פרטי הממציא, תשלום אגרת בקשת פטנט, וכו', תיבחן הבקשה בחינה מהותית לגופה בהתאם להוראות החוק ובעיקר אם היא פטנטיבלית (דהיינו- שהאמצאה נמצאת בתחום עליו ניתן לקבל פטנט. לדוגמא, על שיטת מסחר לא ניתן לקבל פטנט בישראל), וכן אם היא חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

לצורך זה בוחנים בוחני הפטנטים מאגרי מידע הכוללים פרסומים קודמים, וכן מידע שמתקבל ממגיש הבקשה עצמו, לאור, נניח, חיפושים שביצע בעצמו או על ידי מי מטעמו.

ברובם ככולם של המקרים ימצאו בוחני הפטנטים ליקויים כאלו ואחרים בבקשות, ויוציאו דו"ח ליקויים הדורשים תיקון, ככל שהדבר ניתן (Office Action). בשלב זה מתחיל מעין מו"מ על ניסוח בקשת הפטנט בכלל, ותביעות הפטנט בפרט, ובהשלמתו המולחת תתקבל בקשת הפטנט ע"י בוחן הפטנטים ותפורסם בציבור להתנגדויות.

אם לא תוגש התנגדות לבקשת הפטנט במסגרת שלושה חודשים מיום פרסום הבקשה בציבור לצורך זה, יינתן פטנט למבקש. ברובן ככולן של מדינות העולם תוקף הפטנט הוא בד"כ 20 שנה ממועד הגשת הבקשה, ותוקפו תלוי בתשלום אגרות חידוש מדי פעם בפעם, במועדים הקבועים בחוק.

בחינת בקשת פטנט "על אתר"

במקרים מיוחדים, כגון כאשר מבקש הפטנט סבור כי מתקיימות נסיבות של חיקוי, זיוף, או העתקה של מוצר המכוסה ע"י תביעות הפטנט, או במקרה בו עומדת להתבצע עסקה משמעותית שרישום הפטנט הוא תנאי לביצועה, או בנימוקים סבירים אחרים, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת, הנתמכת בתצהיר מאומת כדין לבחינת הבקשה על-אתר בצירוף האגרה הקבועה. במקרים כאלו תועדף בחינת הבקשה על פני בחינות אחרות בתור.

בקשות בכורה ודין קדימה לבקשת פטנט

בהתאם לסעיף 10 לחוק הפטנטים, ניתן להסתמך בישראל על זכויות הבכורה הנובעות מבקשת פטנט שהוגשה בחו"ל בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת בקשת הפטנט המקבילה בישראל, לצורך דרישת דין קדימה, שעיקרה שריון תאריך הגשת הבקשה בחו"ל, לשם מתן עדיפות גם לבקשה המקבילה בישראל, על פני בקשות מתחרות שהוגשו בישראל לאחר מועד הגשת הבקשה בחו"ל. זכויות אלו נובעות מאימוצן של ההוראות הרלוונטיות מתוך אמנת פריז, לחקיקה בישראל.

אם בקשת הבכורה מחו"ל הוגשה בתום 12 החודשים כבקשת PCT, ניתן יהיה להגישה בישראל בתום 30 חודשים ממועד הבכורה.

הסבר נוסף על אמנת פריז, אמנת ה- PCT, ואמנות קניין רוחני נוספות ראה בעמוד קניין רוחני.

בקשות פטנטים בחו"ל

לפטנט תוקף מדינתי טריטוריאלי בלבד, ועל מי שמבקש לקבל הגנה על אמצאתו בחו"ל להגיש בקשת פטנט בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין בכך.

- דרך אחת לעשות כן היא באמצעות הגשת בקשות פטנט מקבילות ישירות למשרד הפטנטים בכל מדינה, מבלי להסתמך על בקשה קודמת כלשהי, בין מפאת הרצון להתחיל בחינה של בקשות הפטנט מוקדם ככל שניתן, ובין במשקרים בהם מדובר במדינה או מדינות שאינן חברות באמנת פריז.

- דרך שנייה לעשות כן היא בהסתמך על אמנת פריז, דהיינו הגשת בקשות הפטנט במדינות השונות תוך 12 חודשים מהגשת בקשת הבכורה. ודוק- בקשת הבכורה יכולה להיות אף היא בחו"ל. דוגמא לכך הינה הגשת בקשת פטנט באנגליה כבקשת בכורה, ובתוך 12 חודשים לאחר הגשתה, הגשת בקשות פטנט מקבילות בארה"ב וביפן.

- דרך שלישית הינה הגשת בקשות פטנט בהסתמך על ה- PCT (Patent Cooperation Treaty), המאפשרת הגשת הבקשות המדינתיות רק לאחר 30 חודשים ממועד הבכורה, וכן את האפשרות ליהנות מחיפוש מקצועי ובחינה בינלאומיות.